exhibition: keep.on.dreaming // KLONE

This slideshow requires JavaScript.

הכפילות האירונית ששם התערוכה “KEEP.ON.DREAMING” טומן בחובו, מורגשת מיד עם הכניסה אל תוך החלל התעשייתי, שכעת לבוש ככנסייה. בקצה ניצב מזבח או מעין אנדרטה, רק שבמקום יד ושם, היא עשויה רגליים ושובך. רגליי ציפור ענקיות ושחורות הצומחות מרצפת החלל, צרות צורה של שער, כפותיהן אוחזות בשובך. כמו ידיי מת שפרצו מהקרקע, רק שכאן ציפור היא שקבורה באדמה ורגליה עדות אחרונות לקטסטרופה שהתחוללה. השובך מונח עליהן כמו נבנה על חורבנן. בזכותן מצא מקום מבטחים מפני השיטפון, הבוקע ממנו עצמו. זהו שיטפון של סירות. סירות נייר, שאין להן סיכוי מול המים השואגים. אלא שאין כאן מים, רק מפל של סירות, כמו מוזה מתפרצת, ועליהן טקסט סוריאליסטי שנכתב בלא תיווך מחשבתי היישר מהלא-נודע.
מתעוררת תחושה שנכנסת לתוך חלום. שלך או אולי של מישהו אחר. מה שהרגיש בתחילה כסיוט, כיקום שעבר חורבן, מתחיל כעט להיבנות מחדש. על חורבנו של הישן. השכבה היסודית המקיפה את התערוכה היא נייר חום שנחתכו ממנו עלים, פאטרן שמקיף את הקירות כולם. תבנית חסרה במהותה. התערוכה מושתתת על הפער בין המלא והחסר, הפוזיטיב והנגטיב, הכמיהה לחבור אל אותו החסר, שמפוזר על הרצפה כעלים, שמצוי בקיר הנגדי בדמות חיה שנוצרה מידיים מבקשות. ויש כאן בקשה. תחינה. וזו עמדה פגיעה, נזקקת, שמועצמת על ידי הסגנון הרישומי, על ידי הבחירה המינימליסטית לעבוד רק בשחור, לבן וחום. שכן, כשחושבים על תערוכה של אמן רחוב מצפים לצבעים הזים, הקרנבלים, וכאן המינימליזם, מבע חשוף ופגיע.
השפה החלומית היא שפה של סמלים. הציפורים והמים הם סמל לתנועה, לנדידה, להשתנות ולחוסר בית, השובך הוא בית של ציפור, כלומר בית של חיה נודדת, בית שבנו אנשים עבור חיה נודדת- פרדוקס קיומי. שובך הוא בית מלאכותי המביע כמיהה שהאחר יישאר. היות בעבודותיו השונות של KLONE הן חיות בודדות, חסרות טריטוריה מובהקת- צבי, אייל, סוסים- חיות שלוקחות איתן את שורשיהן וממשיכות הלאה, רובן רוסיות במובהק. מעניין שדווקא החיות בציוריו הן מעין דיוקן עצמי, כשדווקא האנשים מייצגים את האחר, את הזר. ואז אפשר לחייך חיוך נבוך ולומר, שמדובר כאן גם על אהבה. על בית. ואולי על אהבה כבית, ועל האימה האדירה שפורצת מהלא-מודע, כשיש פתאום מה לאבד. על העוצמה שפורצת כמלל בלתי נשלט מהלא-נודע כשיש מישהו שמבקש להכיל, ללטף, לעטוף, להיות, להישאר. בית שנבנה על מים גועשים.
KLONE מנסה ליצור בתערוכה זו חוויה שמימית ועוצמתית- איזשהו שגב. לא כי שאיפותיו דתיות, אלא על מנת להיחרט, להיות בלתי נשכח. נושא הזיכרון והשכחה עומד בלב תערוכה זו- הרצון להיאבק בשכחה, הן בהשכחת האסונות הפוקדים את כדור הארץ, הן בדהיית הסבל האנושי והאישי המתחולל בו תדיר, והן בהישחקות הרגש במפגש עם האמנות. השימוש בקונסטרוקציות של עץ ונייר חושף את האופן בו אנו מבנים זיכרון ובתוך כך, את שבריריותו. זוהי עבודה תלוית אתר שתתפרק עם סיומה של התערוכה, אך אולי תמשיך לחיות בזיכרוננו. נדמה שיותר מלהאיר את עינינו אל הסכנות הטמונות בעולם זה, בסופו של דבר יש כאן איזו תפילה שמהחלום הזה לא נקיץ לעולם.
|| נכתב ע”י הילה כהן שניידרמן התערוכה התקיימה בגלריה SPEAK EASY ב-02.06.2011 ||

התמונות באדיבות KLONE.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

some useful links:

KLONE‘s official website

KLONE‘s on ARTitect

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s