artist: YOHAI MATOS

This slideshow requires JavaScript.



על קיר רחב בשכונת פלורנטין ריסס MATOS דבק דרך סטנסיל בצורת הלוגו FAME (לוגו הסרט וסדרת הפולחן משנות ה-80). על הדבק פיזר נצנצים כחולים. לאחר כמה חודשים דהו הנצנצים הדבוקים לקיר וצבעם השתנה לאפור גם אם עדיין נוצץ. באותה העת החליט אמן רחוב אנונימי להמשיך את העבודה לכיוון אחר. הוא הרחיב את הלוגו והוסיף קו מתאר בצבע כתום שחיבר עם הדימוי שהוא עצמו צייר ליד הלוגו, דימוי של בניינים אפורים ורחובות של עיר גדולה. החיבור, שנעשה בין שני הדימויים בקו התוחם הכתום, הגדיל את העבודה והכניס משמעות חדשה לעבודה הישנה.
עבודה זו של MATOS ממשיכה את הקו האמנותי שלו שדן במוצרי צריכה, בתרבות הפופ ובכיליונה בעידן הפוסט מודרני. השימוש המכוון בנצנצים כחולים- המסמלים תהילה, אושר והצלחה- מדגיש את מרכזיות הקפיטליזם ומושג התהילה בעיצוב חיי הפרט. ביצוע העבודה ברחוב היה מכוון, מתוך ההבנה שהיא זמנית ומתוך רצון לחשוף אותה לפגעי מזג האוויר ולאפר למקריות הנובעת ממיקומה בחוץ לשנותה. החיבור הנוסף שעשה האמן השני הדגיש לא רק את זמניות העבודה, אלא גם את הקשרה לנרטיבים אחרים.
לאחר שהציור “סופח”, החליט MATOS לחזור אל המקום. הוא ריסס את כתובת הלוגו בדבק אחר כדי לחזק את הנצנצים הכחולים למקומם ובעזרת מרית קילף את הלוגו מהקיר והשאיר חלל ריק ולבן, מעין עדות לעבודה הכחולה והFAME המנצנץ שהיה תלוי ברחוב המלוכלך בדרום פלורנטין.
גלגול זה אפר שכפול של העבודה, שכן היא מתקיימת בשני מקומות גיאוגרפיים שונים בו-זמנית- הן ברחוב והן בחלל המוזיאון. דו-שיח זה המתנהל בתהליך העבודה ברחוב, מתקיים לא רק בין שני האמנים, אלא גם בין האמן היוצר על קירות העיר ובין הצופה.
הפלרטוט של מטוב החל עוד כשהיה סטודנט בבצלאל. לצד מיכל צדרבאום שתל MATOS בשלטי הרחובות המוארים בירושלים ולאחר מכן בתל-אביב דימויים גרפיים מפוקסלים של אובייקטים יומיומיים וסמלים בסיסיים, כגון לבבות, נעלי עקב, פירות ודמויות אנושיות סכמתיות. דימויים אלה לא פגעו בפונקציונאליות של השלטים, אלה שימשו שיכבה נוספת המדגימה את רעיון השתלבותה של תרבות הרחוב עם הקיים ברחוב בלי לשלול אותו.
שיתוף פעולה עם צדרבאום נמשך כאשר ב-2004 נראה על מדרגות בניין העירייה לב גדול מאריחים אדומים, מעבודות הרחוב הראשונות בעיר. לב כזה הופיע גם בשדרות רוטשילד ובמקומות אחרים בעיר. הלב האדום, מתקשר בתרבות הפופ המודרנית עם הבעת רגשות בסיסית, אפילו משהו “קיטשי”. בעיני MATOS הוא דימוי בסיסי שכל אדם- ללא הבדלי מעמד, גזע, מין או תרבות- מתחבר אליו.
הלבבות האדומים אף המשיכו בפרויקט מתמשך בשם YOU’VE GOT MAIL, בו חולקו עד היום כ-24,000 מדבקות בצורת לבבות על תיבות דואר שבכניסה לבניינים, בתחילה בשכונות ספציפיות ובמתחמים מוגדרים בתל אביב ולאחר מכן ברחבי הארץ ואף העולם. פעולה זו, הכמעט מילולית, של פיזור לבבות מאפיינת את פעולת הנתינה נטולת האינטרסים שמתקיימת באמנות הרחוב.
דימויים אלה של MATOS טומנים בחובם שכבות של שכפול ושעתוק עד כדי “קריאת יתר”- תהליך אבולוציוני המפריד את הדימוי מתוכנו ומרוקן אותו. בעזרת איקונים פופיים ולעיתים “קיטשיים” מבקש MATOS לגעת שוב ברומנטיקה, באותנטיות וברגשות אבודים.

MATOS created a stencil that spelled out the word “FAME” (the logo of a film and cult TV program popular during the 1980’s), stenciled it onto the wall with glue spray, and then scattered blue sparkles over the stenciled inscription. Several months later, the blue sparkles faded to a scintillating gray. At that point, an anonymous street artist surrounded the logo by an orange outline, and used it to link the word “fame” to a new image featuring gray buildings and streets; in this manner, he endowed the original image with new meaning.
This work by YOHAI MATOS represents his interest in consumer products and in the demise of pop culture in the postmodern age. The use of blue sparkles, which symbolize acclaim, happiness, and success, underscores the pervasiveness of the capitalist ethos and the longing for fame, and associates this ethos with the 1980’s. When creating this work, the artist expected it to be gradually transformed by changing weather conditions and chance occurrences. The associations evoked by the anonymous artist who added on to the original mural highlight both its ephemerality and its relation to other possible narratives.
YOHAI MATOS subsequently returned to the site of his “expropriated” mural. He sprayed glue over the existing logo in order to secure the blue sparkles to the wall, and then used a trowel to peel the logo off. The empty white space left behind bears testimony to the scintillating image emblazoned on a dirty street on the fringes of the Florentine neighborhood.
In this manner, YOHAI MATOS reproduced the work, which now exists simultaneously in two different geographical locations- on the street and in the museum. The dialogue that unfolds in the course of the work process on the street evolved, in this case, not only between two different artists, but also between them and the viewers.
YOHAI MATOS‘ engagement with graffiti began while he was a student at the Bezalel School of Arts and Design. Together with Michal Cederbaum, MATOS planted pixilated graphic images of various quotidian objects and basic symbols on illuminated street signs in Jerusalem and later in Tel-Aviv. These images included hearts, high heels, fruits, and schematic human figures. They did not undermine the functionality of the sign, but rather constituted an additional visual register that exemplified the integration of street culture into the existing infrastructure, rather than its negation.
His collaboration with Cederbaum continued in 2004, with the creation of a large heart composed of red tiled on the steps leading up to the Tel-Aviv municipality building- one of the first street art works in the city. A similar heart subsequently appeared on Rothschild Boulevard, and in other areas of the city. Images of red hearts are associated in modern pop culture with the expression of basic emotions, which may be perceived as “kitschy”. For MATOS, however, the heart is a basic image capable of appealing to all human beings- regardless of their class, race, gender, or cultural background.
The red hearts reappeared in an ongoing project called “you’ve got mail”, which involves the application of heart-shaped stickers to ground-floor mailboxes in various buildings. To date, 24,000 stickers have been distributed. Initially, the stickers appeared in specific neighborhoods and areas in Tel-Aviv; later spread throughout the country, and even the world. This near-verbal action emblematizes the disinterested spirit of giving that characterizes street art.
MATOS’s images involve numerous levels of reproduction, which “empty” the image of its associations. At the same time, his use of pop-culture icons that border at times on “kitsch” constitutes an attempt to examine the notions of romanticism, authenticity, and forgotten emotions.

Tal Lanir, Street Art In Israel: exhibition//Inside Job, Tel Aviv Museum of Art, 2011

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

some useful links:

YOHAI MATOS‘ official website

exhibition: Inside Job // group exhibition

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s